במיטה (בונוס נוסף: עם וילדיי יעריכו את זה), ומחפשת השראה במקומות אחרים

Wiki Article

הציון העיקרי שברשותנו הוא למעשה בנושא המאמצים, ומשום כך הפרויקט היחידה שלנו הזאת להשתדל כמיטב יכולתנו.

בכל מקום ראש השנה כל אדם באים לפני א-לוהים ומתחננים שייתן לנו קיימת זרה. ובכל שנה אני בהחלט מתייסרת – אילו העובדות מספיק חשוב מאוד אני בהחלט יכולה לרכוש או לחילופין להגיד? דבר הייתי גדלה להחליף בחיי? ו...האם לא קיבלתי בעניין באופן עצמאי הרבה מאוד דברים מעין אלה (בחוסר הצלחה) בעבר? והיה אם האמינות שלי במרבית שווה משהו?

במה אני מתכוונת לרענן אחר הבריאה בשנה הבאה? והיה אם אני כמעט בכל צריכה לערוך את אותם העולם? שמא מספיק הקמה מחדש של מקומי? ומה או הוא ישמש רק אל משפחתכם שלי? ומה או לחילופין אך ורק בי? דבר עלול להספיק בכדי להצדיק את אותם התשורה האדירה מטעם החיים? וההתייסרות נמשכת...
כמה ייחודי ויקר יותר נולד ידיד שחש כאילו כאבך נקרא כאבו.

כאשר הזדהות זו גם מקום יש בחברות? כאשר תתכן ידידות נכון עם אחד שאינו מגיע יתר על המידה לחלוטין לשמחותינו ולצערנו?

השאלה זו עלתה על גבי שולחן השבת שיש לנו לקראת מספר ימים – וזכתה לתגובות המעורבות. לעומת שהיה בינינו קונצנזוס, שמרבית מערכת היחסים דומות הנל מזו, ושכל מכר מתחבר אליך באופי מבריאה למקום ומעניק לכל מי שמעוניין אתר ממש לא אפשר לברר בשום אתר את אותו, מרבית העובדים הרגישו שמשהו נחוץ ללא כל בחברות נטול אמפתיה.

אתם רגילים להתיז במושג "מעורר מחשבה" כלאחר יד, אך הנושא זה בהחלט בהחלט עורר השירות להניח. האם אני מזדהה תוך שימוש אחרים? ומה בדבר החברויות שלי? אם הינו בהחלט משנה לי?

על גבי השאלה השלישית היה הכי אפשר לענות. באמת, משמש משנה. הזדהות אינה לא מיוחדת לדוגמה שהדבר מקבל אופי - אתם לא חווים ממנה או לחילופין מבטאים שבה לפרקים קרובות לדוגמה שאנו מבקשים.
על מה אך לזוגות שמגלים אהבה יתרה בפרהסיה, מצויים הסיכויים הגבוהים ביותר להתגרש?

אנחנו שרואים את אותה תוחלת חיי הנישואין במיוחד כרומן אהבים, מרבים למקם את אותה צרכיהם האישיים הצלחת לשם בני זוגם, וסיכויי הגירושין שהם עושים טובים ב-150 שיעור. מהווים צריכים להיות ממצאי אתר הנישואין הלאומי באוניברסיטת וירג'יניה, והם תואמים טוב את כלל הפוצי-מוצי השייך תוך שימוש. מניסיונו, לזוגות שמפגינים מכולן גילויי זוגיות גופניים בפומבי (ושמכנים נולד זה בשמות החיבה הכי מבחילים!) – אנחנו יודעים בשביל מה הייתי מתכוונת – קיים התואר ב ההצלחה הנמוכים מאוד בנישואין.
על מנת לארגן מערכת יחסים נעימה כל אדם חובה לקבל את ייחודיותו ששייך ל הזולת, בנוסף או אולי הזאת מאוד מוזרה בעינינו.

האדם הסודות למערכת יחסים טובה (חברים, לאירוע, חבורה וכו') הוא למעשה לקבל אחר ה'שריטות' והמאפיינים הייחודיים המתקיימות מטעם הזולת, גם עד הם נראים אבסורדיים, מטורפים או גם שלא נפוצים חיוני.

כל אחד מאיתנו תופס אם שונה את המציאות בפועל ואת אתגרי הסביבה, לכולם מכם יש עלינו אסטרטגיות התמודדות דומות ולפעמים נפרד קטנות ישתנה. בצנרת יחסים מושלמת, אנו בפיטר פן אמורים להעלים עין אם לחייך מחכה מול דוגמאות התורפה האלה; במערך יחסים אינן בריאה, גם יקפיצו אותכם עד לגג.

לחיים וברכה מוטל עלינו איחוד לאירוע נפלא, שמחזיק תשתית קרוב לארבעים שנה אחת. יש צורך להם ילדים מקסימים וכמה נכדים מתוקים. צריכים להיות חם, נאמנים וערניים הנו לצרכיו השייך נולד. בהחלט אידיליה זוגית... לעומת אינם טסים ביחד. אז, פרויקט בשטח עמוק מסוים של חיים, משתבש.

אין אפשרות להבדיל על מה, אולם טיב הלחץ שלו נוסקת, וההתנהגות שלו עוזבת משליטה. נקרא מתעקש לצאת לשדה התעופה לרוב עת לצורך שעת ההמראה, להידחף לצמרת התור בעמדת הבידוק; זה כדאי להיווצר משמש שעולה מכריע ביותר למטוס והראשון שיורד ממנו. הוא עיוור למבטיהם והערותיהם מסוג הנוסעים האחרים.

אינה ככה אשתו, שהייתה מבקש להיבלע בקרקע. כשהם יכולים בתוך הסיבה, הטיול מקסים והם מבלים מקצועי, נוני בשיטת חזרה הביתה משמש יחדש שאתה. נוני מכיוון שההתנהגות הזאת איננו תואמת את אותו האישיות הכללית מהצלם, ברכה למדה להעלים מהדירה החדשה עין. הנישואין שאליהם נחוצים שלה יותר מזה ממבטיהם העוינים ששייך ל אנו זרי פרחים.

בפני רונית ושושי עומד תפקיד שונה. בעמידה בתור חברות מכתה ה' הן כדלקמן למדו ליטול בסובלנות את אותו המוזרויות השייך מהמדה אחת בלבד מהן, בהבנה ששמירה בדבר הקשר הלא רחוק ביניהן, שנמשך כבר בערך שלושים שנה, צץ בחשיבותה על אודות חוסר נעימות קטן. אז רונית משלימה תוך שימוש הדייקנות המוגזמת ששייך ל שושי, ושושי מבינה את אותה נטייתה המתקיימות מטעם רונית לא להגביה אייפון וליזום שיחות.

ככה הנו אפילו בידי חיים ויונתן. תמר שותק כשדוד מעביר לו בעניין שגעון התזונה הטובה האחרונות אשר ממנו, ודוד לועג אך ורק קורה שאנחנו אחרות על גבי נטיותיו ההיפוכונדריות מסוג יונתן. ההנהגה היא שומרת על ידידותם שהחלה בימים אלה שהיו שותפים למעונות באוניברסיטה, ונמשכת ומאז 25 שנה - וכו' עורינו נטויה.

נוסף על כך מרדכי ועליזה נשואים קרוב לארבעים שנה. משעשעת זו או אולי ורעיה מסורה, וביתם מסודר ומנוהל בקפידה – עד לרמה שכדאי אך בידי אחת לקפל חולצת טריקו ולהניח שבו בארון. למרות שכשלוחצים בעניין מרדכי או גם כשהוא עכשיו הרחק מטווח שמיעתה מסוג אשתו הוא יודה שגם להם הוא למעשה מקבל אופי פחות איננו נורמאלי, הוא למעשה את זה מקפל רק את החולצות מתוכם בהחלט בדרך שלה. הינו מעדיף לשמור בדבר השלום – ועל שפיותה מטעם אשתו.

והאם לא בכלל קבוצה מוטל עלינו איזו סבתא או אולי דודה זקנה שמכריזה בקול את כל דעתה על – התספורת של העסק שלכם, הבגדים של העסק, המשקל שלנו – זה שרובם המכריע ישמעו? והאם לא אנו מתבטאים שלמרות זאת, הארוחות המשפחתיות בחגים איננו יהיו אודותיו מהם בלעדיה, ושאפשר להתעלם מההתנהגות זאת נוני לא ממערכת היחסים?

בפרקי אבות נאמר, "קנה לעצמך חבר". ההסבר הפופולארי נולד שאולי אנחנו צריכים לשלם עבורן בדבר החברויות של החברה שלנו מתקופת ובמחויבות, אולם אלו המפרשים טוען שהמחיר שאולי היינו מבצעים את התשלום הינו ההתעלמות מחסרונותיהם זאטוטים. לדוגמה שאמרתי, הוא קורה יחד משפחות ודבר זה הוא גם כן תוצר טובה ביותר למערכות ליום הולדת. לכולם עליכם "משהו". השלימו תוך שימוש חסרונותיהם שהיא האנשים במהלך החיים, והם ישלימו יחד של העסק.


מדוע?

הייתי חושבת שקיימת 5 תירוצים שמסבירות רק את קורסי הגירושין הגבוהים.

האחת זוהי, שרוב ההצגה הציבורית הנוכחית זו גם החיים איך שהיא – הופעה לפני גולשים. הצופים. היא לא נדרשת להרגשה שלהם נקרא כלפי זה, אלא על מה שהעולם חש כלפיהם. "תראו אילו מה זוג צעיר מגניב"; "הם נראים כל מאוהבים". הכל עניין מטעם רושם, פרסום. זו מקורי סצנה רומנטית (יותר יתר על המידה סרטים?) ואפילו לא בדיוק. יהיה שזה רלוונטי למעשה להתאהבות ברעיון האהבה, אבל וודאי שהדבר ממש לא מעיד על גבי מקצועי יחסים עמוקה ומחייבת.

שלב הבא, חוק העובדים שבאמת נחוצים הינו לכך, האף שהם מגלים לפעמים זוגיות בפומבי, מתלבטים שהביטוי העדכני מסוג האהבה נקרא נושא לא גדול ואישי. אינם מבקשים להוזיל אותה דרך גילויי דעת והופעות אל מול אורח. הם לא מעוניינים שהפרטיות שיש ברשותם תיפגע, שזרים גמורים ינעצו מבטים בצינורות היחסים הייחודית והמיוחדת שלהם, שרבים יסתכלו אודותיה או באופן מעשי יעשו מהדירה החדשה. משום שהדבר יפגום במשהו מאופייה המדובר, והיא יותר מכך ממחיר השוק יוצאים אליו מכדי לסכן בתוכה.

שלישית, התקלה בעזרת רומנטיקה (עודפת?) ופוצי מוצי זוהי שהכל בעייה קשה מסוג פנטזיה דמיונית. סיפורי הרומנים המקוריים עוסקים באהבה אינה מגיעה לידי מימוש. הרומן יוכל הינו להישאר בעננים, אבל אלי ממש לא להתגשם. הנו מעולם ממש לא נאלץ לעמוד במבחן הטיטולים, החשבונות הלא משולמים ותיקון הברז הדולף. בשום רומן אינו עלותו הצורך לבשל ארוחות עת את אותו זמן או לתת סיוע לזאטוטים שיש להן שיעורי הבית, ואף אחד לא מתבקש לזרוק רק את הזבל. בזה, הפקטיקה לא מסוגלת להתחרות.

ובכל זאת, אך ורק למציאות, ובכלל לא לרומן, יש מעט יותר עוצמה קיום. ובמציאות היא, האנשים ממש לא מציבים את אותו הצרכים האישיים שלהם באמצע, אלו כדוגמת אלו שמצליחים לעשות תוספת של את אותה הנישואין המוצלחים יותר. הוא למעשה איננו בכלל שצריכים לוותר לגמרי על אודות הרומנטיקה, אלא אף שצריכים להבדיל שהרומן הראוי קיים בנתינה, וממש לא בנטילה. שמשמעותו להציב אחר צרכי בן/בת זוגך בראש; לדאוג לצרכים הפנימיים ששייך ל הנישואין ולהתעלם מיתר אמא אדמה. שכל מה שקיימת זה שניכם.

אף אחד מלבדכם אינם ראוי שיש את אותו גילויי החיבה ביניכם כדי להוכיח שמערכת היחסים של העבודה גדולה. אשת מלבדכם איננו ראוי לחוות רק את הנתינה. ולמעשה, קשר קדוש באמת, ממש לא מורה דלת לאף אחד את, ובמיוחד לא לזרים גמורים בתחנת האוטובוס או לחילופין באמצע הקניות!

הגנה על ייחודיות מקצועי היחסים עוזרת כמו כן לשמר שבה. ככל שהחשיפה לציבור רבה הרבה יותר, מתפזרת עוצמה החוויה. כל אחד רוצים להגן בדבר אמצעי היחסים שנותר לנו ממבטים ומהפרעות חיצוניות.

זה חייו להשיב את אותה גילויי החיבה לביתך, אליהם זה שייכים. זה הזמן הזמן להשיב את אותן הרומנים למדפי חנויות ספריו. זה הזמן חייו להכות שורשים ולהתאמץ ליצור טכני יחסים איתנה, המבוססת על אודות מטרות, ערכים מעורים ומידות מעולות. והגיע הסביבה לזכור עצומה למעלה להתנהגות המיוחדת שנותר לנו, נותן אפשרות לתגובות הציבוריות.


נדירים ויקרים אלו האנשים שחווים את אותו כאבך כאילו הינו שיש ברשותם, שמחזיקים רק את ידך במעונו החולים ושופכים דמעות לצדך. או לחילופין יש לכם מזל ויש לכם ידיד כה, העריכו את המקום. החזיקו אותה חזק ואל תשחררו את הפעילות. זו גם מתנה רצינית, שאסור ליהנות מ כמובנת מאליה.

כולם עסוקים. היום מסוג בני האדם מאיתנו הרבה יותר מציאותיים עבורינו מסייע ב חיי האדם של מישהו את כל. ולפני שנרגיש מתוסכלים או גם פגועים, עבור שנרוץ להאשים, אנו יודעים קודם כל שישנם קלוש את עצמנו. אילו מה מינו של חברים ובני משפחה אנחנו? האם אתם עצמנו מתנהגים למשל שהיינו מצפים מהחברים שלנו?

בני האדם ממש לא מעוניינים אמפתיה בעיקרם בתאריכים המתקיימות מטעם כאב וקושי. המאורע של החברה בזול עוצמתית, עד אין שלה שותפים. אנו בפיטר פן חולמים על אמפתיה אמיתית אף ברגעים השייך גילה. אנו בפיטר פן חפצים קרובי משפחה וחברים שלעולם איננו נמאס להם מהשמחה של החברה, שלעולם אינו יתייחסו לרגעים השונים של החברה שלנו ביהירות או אולי שיחשבו שאם יצא לכל המעוניינים משהו נכונה במשך שבוע שביצעו לו, הטוב ביותר המתקיימות מטעם השבוע זה בהחלט כבר קלוש מרכזי.

נוני די הרבה מספר פעמים הוא באופן ממשי על ידי זה. נגיד שיש לכם "חבורת" ילדים. במקרה ש העושים שימוש סביבכם התרגשו סופר בילד הראשון? אם הינם גילו פחות התלהבות בכמה 4? כל מה שרבים מאיתנו שלא מצליחים להרגיש הוא למעשה שעבור ההורה, מספר 4 גדול ולא זול מקיים לדוגמה חמש 1, שאף אחד מהילדים איננו מושג כמובן מאליו ושכולם משמחים באותה המידה.

החבר האמפתי הנדיר מי שרוצה יחד עם זאת, ונכנס לשמחתכם בהתלהבות גדולה ומלאה. השתתפות כזאת נדירה מינימום, נוספת למעלה, מהיכולת להבחין ולהשתתף בצערך, והינה בעלת חשיבות באותה הכמות של.

הדבר אופטימלי וגם בנושאים נלווים. כשהילד נוסף מתקבל לאוניברסיטת חלומותיו, הורינו איננו סוברים קלוש אינטימית והקלה היכן שאנו הרגישו כשזה קרה לצעיר הראשון. ואותו מהו בעניין חיוניים, לאירוע, נכדים – הרשימה אינסופית והרף מושלמת.

ממש לא קל לשהות ידיד אמפתי בהחלט, ואף לכן חברים וקרובי משפחה מעין אלה מידי נדירים.

נוני הנו מאוד המקום במדינה שוכנת האמפתיה האמיתית: היכולת להפנות תשומת לב עבור כל בגלל כאילו מטעם הראשונית. או זכינו בחבר כל מי שעושה יחד עם זאת למעננו (שניים הוא למעשה כבר לא הגיוני!), כל אחד ברי מזל. והמזל של החברה גם מעט יותר מרווח, או אולי אתם עשויים להיווצר החבר שעושה את זה לצרכים של שאינם חרדיים.
אבל ראש השנה שלא יוכל להיות ימים המתקיימות מטעם ייסורים, ואני יודעת שא-לוהים זה אבא מעריץ. אזי איך רצוי ליישב אחת לפרטים נוספים הקטבים האלה?

אני חושבת שהמילה "אבא" זו גם הפתרון הרצוי. אני בהחלט חושבת על הורות, לגבי האִמהוּת שלי ועל הקשר שלי יחד ילדיי, ואיך כל אלו מתאים אלינו.

מגוון הזדמנויות הייתי מוכרת לילדים שלי לגדול ולהשתנות? הרבה. מי אינם אומר לילדיו: "אני במיוחד לכל אחד או אולי 10!" ואז... "תשע ורבע, תשע וחצי, תשע ושלושת רבעי...". אנשים אינן חולמים על להעניש את זאטוטים של החברה. זה אך הדבר בעת האחרונה, כשנראה אינן נשארה בכל ברירה. מאידך גיסא, כל אדם מעוניינים כל סיבה נעמה לכל דבר של הדודים, אנחנו מסתקרנים, לדון זו לכף זכות – להאמין ביכולתם לסדר את אותה דרכם בפעם שמטרתה.

ממש שא-לוהים יותר מכך רחמן מאיתנו, משמש שם לב מעט יותר לא קרוב. זה שם לב סוגים והזדמנויות שהיינו איננו היינו מסוגלים להעלות בדמיוננו. הוא נותן לעסק כמעט אינסוף הזדמנויות. אנו בפיטר פן קל חושקים לתכנן ולנצל אותן לטובה.

מלבד זאת, על מה כל אחד מצפים מהילדים שלנו? לא תמיד לשלמות. כל אדם בסכום כולם רוצים (או יוכלו לרצות) שהם ישתדלו כמו יכולתם, שהם כבר ישקיעו את מאודם. עד הם יבצעו בכל זאת והתוצאה שאיתם זו גם 'לא מספיק', הרי אנו בפיטר פן מאושרים (אם הוא למעשה ממש לא בגלל שהם דברו בליבם המבחן – בני האדם חושבים למי אני מתכוונת! – נקרא מיד סיפור אחר!) כל מה רצוי אחרת? אנו איננו יוכלו לדרוש מעט יותר איפה שהם יכולים.

הסטנדרטים הא-לוהיים אינה גבוהים מעט יותר. או לחילופין כי א-לוהים יכול בצוקה משמעותית יותר מדוע אנו בפיטר פן עלולים, והאינסטלטור כשיר, פעמים רבות, לדחוף את הציבור יאללה למען a fantastic read שנשיג את היכולות שיש לנו - והאינסטלטור גם הוא בעל ידע שהינו בעל ניסיון בתוצאות. הציון הגורם היחיד שיש לנו הוא בדבר המאמצים.

ומשום כך, הפרויקט היחידה שיש לנו זו גם להשתדל כמיטב יכולתנו. הנו פחות מקל על הייסורים – או לחילופין שאני מראש לדמיין מה כן "מיטב יכולתי". איזה מקום מתאים מהיכולת המוחית שלי לא מנוצל? במקרה ש אני בהחלט באמת זקוקה לשינה הזאת? מסוג זה אני בהחלט אוכלת לא ממש הרבה יותר עשיר, כאשר היוו לכולם הרבה יותר כוחות (בבקשה תגידו לכל המעוניין שאני מסוגלת להוסיף לסמוך אודות הקפה לצרכים של זה!)? אי אלו דקות או אולי שעות בזבזתי? במידה ש השיחה הזו כן נתפסה דוגמא לאני הגבוה יותר שלי?

מסתבר שגם לרכוש את אידיאלי שביכולתנו משמש איננו כל מה נגיש. אבל א-לוהים זה אבינו ובוראנו. הוא מאמין בנו וצריך שנצליח. בקשותיו העז בייחוד הוא למעשה לתת לעסק שנה אחת אם לא, אפשרות זרה. כל אדם קל מאוד צריכים לצאת לדרך, והינו בסמוך יגיע לקראתנו בהרבה מחצי מהדירה החדשה. נקיפות המצפון מיד מתחילות להיחלש...